למדתי בארס. אחרי שכל הזמן ראיתי את המילה הזו מסתובבת לי בפייסבוק וקיבלתי הצעה לארח סדנה בביתי למדתי בארס.
הבארס הוא כלי טיפולי מתוך שיטה ששמה הוא אקסס קונסשנס המציג 32 נקודות בראש שמגע בהן משחרר מחסומים עתיקים שיושבים בגוף ובתת המודע. נחמד.
הטיפול עצמו היה נעים למדי. הרגשתי שהגוף שלי עובד. מכירה את התחושה הזו של רעד שעובר בגוף והוא לא רעד של קור אלא של שחרור? אז כזה. נחמד מאוד. עוד לא לגמרי ברור לי מה שחררתי שם.
אני יודעת מה הדבר המשמעותי ביותר אותו למדתי בסדנה. לבחון את הדברים דרך המשקל שלהם. כן. זה כ"כ פשוט. המשקל. אני חושבת על משהו שמטריד אותי או רוצה לקבל החלטה בנוגע לדבר מסוים ואני פשוט שואלת את עצמי – זה קל לי או כבד לי?
את כבר יודעת נכון? אם כבד לי כנראה שזה לא נכון ומדויק עבורי. אם זה קל – מעולה. וזה בדר"כ גם מגיע עם חיוך.
מיד בחנתי שני דברים שקצת ישבו עלי תקופה. שני קורסים – אחד אותו התכוונתי ללמוד והשני אותו התכוונתי ללמד. שניהם ירדו מהפרק. עם חיוך. היה שם גם קצת קושי. קצת עצב. קצת אבל. קצת ויתור. פחות ממה שהייתי "מצפה" לפגוש. וחייכתי. הבנתי שהם פשוט לא מדויקים לי עכשיו בהווה שלי והזמן שלהם יגיע.
ואני ממשיכה ובודקת. מגלה שההתבוננות דרך שאלת המשקל מאוד עוזרת לי לדייק את עצמי.
אז אם יש החלטה שמחכה לך, אם את צריכה לבחור בין כמה דברים, אם יש לך שתי הצעות עבודה, אם את רוצה לעזוב את עבודתך הנוכחית, אם את בוחרת מסגרת חינוכית לילדיך… תעצרי רגע ותבדקי – קל לי או כבד לי?
אפשר ממש להרגיש את האנרגיה בידיים – לעשות את הקורס ביד ימין. לא לעשות את הקורס ביד שמאל. לשלוח לגן ביד ימין. להשאיר בבית ביד שמאל. איזה כבדה יותר? מאזניים של ממש.
ומה איתך?
איך את מקבלת החלטות?
אשמח לשמוע, אם ניסית לבחון דרך המשקל, אם יש לך דרכים משלך, מוזמנת לשתף…
