אל ההו'אפונופונו התוודעתי לפני כמה שנים.
כמו רבים אחרים קראתי את הסיפור המרגש על דוקטור אִיהַלֶאַקַלָה היו לן שעבד בבית חולים פסיכיאטרי והצליח לטפל בכל החולים בלי לפגוש אותם ולו פעם אחת ורובם השתחררו.
מעורר השראה. במיוחד מהמקום בו אני פוגשת בקליניקה מטופלות והייתי מאוד שמחה לעזור להן ברמה כזו. מהר מאוד גם קניתי את הספר "אפס מגבלות". וקראתי אותו. ואפילו יישמתי. די בקטנה. ואז זה דעך. מצאתי את עצמי משתמשת בשיטה לעיתים רחוקות יותר עד שכבר כמעט ולא השתמשתי בה.
ואז למדתי תטא הילינג. והתחברתי לשיטה ברמה כזו שנכנסתי להילוך מהיר בלמידה, במשך חצי שנה השלמתי 5 קורסים ביניהם אנטומיה אינטואיטיבית. התטא הילינג נכנסה לקליניקה שלי, שינתה את החיים שלי, שינתה את מה שקרה במרחב הטיפולי עם מטופלות. תהליכים הפכו מדוייקים יותר וקצרים יותר. התאהבתי והלכתי ללמוד את קורס המורים לתטא. אבל נושא הפוסט הזה הוא לא התטא. אלא ההו'אפונופונו.
ביום שישי האחרון השתתפתי בבוקר לבעלי עסקים מונחי תודעה שיזמה קרן כהן מקיי סי קולג'. קרן מלווה עסקים בעיקר בפן של שיווק באינטרנט. לצד זה היא גם אישה שמאוד מחוברת אל הרוח שלה ואל הנשמה שלה. בשנתיים האחרונות קרן עושה עבודה אישית עם ההו'אפונופונו ויש לה שם שליחות.
החוויה שלי בבוקר הזה היתה מאוד מעניינת מבחינתי. החלק הראשון דיבר את מה שאני מלמדת בפתיחת קורס היסוד של תטא הילינג. אותה שפה. ואותה מהות. לפעמים המילים קצת שונות.
אחת המחשבות שעברו לי בראש היו "טוב, זה נחמד, מרענן, הרבה זמן לא הייתי במקום של התלמידה עם החומר הזה" ומצאתי כל מיני דרכים נוספות ללמד את מה שאני מלמדת.
בהמשך חשבתי שלא סביר שאגיע למפגשים הבאים (טעיתי כמובן). למפגש קראו מפגש טרנספורמציה. שם גדול ומחייב. כשיצאתי לא ידעתי אם באמת חוויתי טרנספורמציה. ידעתי שהיה לי נחמד מאוד. שמשהו בתדר שלי התחזק. שזה טוב לקבל חיזוקים לדרך ועוד נקודת מבט של שילוב תודעה עם עשייה עסקית.
ואז זה קרה לי. בדרך חזרה התחלתי לחשוב כל מיני מחשבות. על הילדים, על איך היה להם היום, על איך יהיו כשאפגוש אותם ואז עברה לי בראש מחשבה שכיווצה אותי. מיד הפעלתי עליה את המנטרה בת 4 החלקים של ההו'אפונופונו. נרגעתי.
פגשתי אותם. הקטן היה מאוד לא רגוע והיה לו קשה עם האוכל. ועשיתי את זה שוב. הפעלתי את המנטרה. חזרתי עליה בלי קול בראש ובלב.
ונכנסנו לאוטו ונסענו ועל כל דבר שכיווץ אותי או הפריע לי הפעלתי את המנטרה.
כאבה לי הברך. הפעלתי.
גירד לי במרפק. הפעלתי.
עלה קושי עם האיש. הפעלתי.
והבנתי עד כמה המפגש הזה היה משמעותי. ושלא ראיתי את זה בהווה. אלא רק קצת אחר כך, מפרספקטיבה אחרת.
הבנתי שכל מה שקראתי לפני שנים ישב בתוכי וחיכה לרגע שבו אבין אותו כי מישהי (במקרה הזה קרן) תדבר אותו מולי ותשלח אלי את התדרים והרטטים שיפגשו את התדרים והרטטים שבתוכי ואז, או אז, החיבור יושלם.
וזה בתוכי. זה חלק ממני. חלק מהיום יום שלי. אני לא נפרדת מזה. וזה עושה לי טוב.
ועכשיו אני כותבת לעצמי כוכבית *לכתוב פוסט שמסביר את השיטה ואיך אפשר לתרגל אותה.
עד אז, תיכנסי לאינטרנט, יש הרצאות מוקלטות, יש אתרים שמסבירים.
ואם את מוצאת משהו מעניין תכניסי לינק כאן בתגובות. שכולנו נהנה.
