Podcast: Play in new window | Download
(יש גם לינק לצפייה בסרטון בסוף הפוסט)
"בגיל 24 איבחנו לי דלקת פרקים…"
זה בדרך כלל המשפט שאיתו אני מתחילה לספר את הסיפור שלי.
לפעמים הוא מתחיל עוד קודם.
"בגיל 17 נפלתי ונקעתי את הקרסול…"
מנקודה זו ואילך תהליך הריפוי אותו עברתי מלווה אותי כל חיי.
אני מרגישה שתהליך זה הוא שהוביל אותי למקום בו אני נמצאת היום,
למקום בו אני תומכת ומטפלת בנשים שמתמודדות עם אתגרים שונים.
לפעמים זה כאב פיסי, לפעמים כאב רגשי.
לפעמים התקיעות היא פיסית ולפעמים היא רגשית.
תמיד יש שם משהו שמבקש להשתנות, להשתחרר.
אני מוצאת את התמה הזו בתוך הסיפור שלי, את השינוי המשמעותי שאני עברתי ומתוך שינוי זה, תומכת בשינוי של הנשים שאני מלווה.
פעם חשבתי שאולי אכתוב ספר שיאפשר לכל מה שלמדתי להיות גם בחוץ.
היום אני עושה את זה בעזרת הפודקאסט בו מתגלים סיפורים של ריפוי שיכולים להוות מקור להשראה.
אני מרגישה שלפעמים ההאזנה לבדה יכולה לאפשר למשהו להשתחרר.
כבר מהפרק השלישי הגיעו אלי השאלות על הסיפור שלי.
מה עם הסיפור שלך?
מה מביא אותך להקליט סיפורים של ריפוי?
מה מעניין בהם כל כך?
האמת היא שהיה לי מאוד נוח מאחורי התפקיד של המראיינת.
הסיפורים שהתגלו בפני היו פשוט מרתקים ואני ממש נהנית מהזמן אותו אני מקדישה לכך.
ויחד עם זאת, היה לי ברור שגם לסיפור שלי יש מקום.
לתת לו לסגור את העשירייה הפותחת הרגיש ממש נכון.
ביקשתי מגילי ולדמן (שגם ליוותה אותי בתהליך ההגשמה של הפודקאסט) שתראיין אותי והיא נענתה בשמחה.
גיליתי שאני יכולה להיות בשני הצדדים ונהנתי מאוד גם לספר את הסיפור שלי.
סיפור שמתחיל עם פגיעה פיסית, עם פציעה שהתיישבה לה בגוף ולא הרפתה וממשיך אל תהליכים ששייכים לכל הממדים.
הפיסי, הרגשי, הרוחני והאנרגטי.
כל אחד בזמנו.
כשאני מסתכלת על השנים שחלפו ועל כל מה שעברתי ולמדתי מתוך מה שהגוף שלי סיפר לי אני יודעת שריפוי הוא אפשרי.
לפני 15 שנים ישבתי מול רופא שאמר לי שיש לי דלקת פרקים. שזה לכל החיים. שלרפואה אין פתרון.
הוא רשם לי תרופות שהגוף הופך להיות תלוי בהן. תרופות שעוצרות את התהליך הדלקתי. סוכרות אותו.
לא מרפאות.
מבחינת הרופא העתיד שלי היה ברור. אני אסבול מכאבים כל חיי.
התרופות יקלו עלי במקרה הטוב וכשהן לא יעזרו יותר יגדילו את המינונים. וכשאלה לא יעזרו יותר יעברו לתותחים הכבדים.
למרות שישבתי מול רופא שהוא גורם סמכות משהו בי לא הסכים לקבל את זה.
זה שהוא אמר, לא אומר שזה נכון.
זה יכול להיות אחרת.
ואם זה יכול להיות אחרת אצלי, זה יכול להיות אחרת גם אצלך.
15 שנים אחרי שהרופא כתב לי את המרשם אותו בחרתי לא לקחת, מאז ועד היום, אני לא זקוקה לתרופות מערביות.
זה לא שאני לא מטפלת בעצמי.
אני פשוט בוחרת לטפל בעצמי ובגוף שלי דרך תהליכים של מודעות והתפתחות רוחנית,
דרך עבודה עם הגוף הפיסי בעזרת תרגולים שמגיעים בעיקר מעולם הצ'י קונג,
דרך הקשבה אל הגוף ואל הצרכים שלו,
דרך המזון אותו אני בוחרת להכניס אל הגוף.
גם אלה הם תרופות. תרופות מעולמות אחרים.
תרופות שמאפשרות מרפא ולא תלות.
אני בהודיה גדולה לגילי שהסכימה לראיין אותי ועשתה את זה בכזו טבעיות ושמחה.
אני בהודיה על התהליכים שעברתי ועדיין עוברת כל הזמן.
ובהודיה גדולה על כך שהפודקאסט הזה מקבל חיים משל עצמו ומעניק השראה לריפוי עבור מי שמאזינ.ה לו.
אם יש לך שאלות אלי,
אפשר לפנות אלי דרך האתר.
מוזמנת לשתף לכל מי שמרגיש לך שמתאים.
תודה שאת איתי, נעם
