אם הכל אפשרי, למה הדברים שאני רוצה עדיין לא קורים?

יד מחזיקה שני פתקים עם הכיתובים "תודה על הריפוי" ו"תודה על הלמידה", כסמל להודיה, שינוי והתבוננות בדרך הריפוי. הכל אפשרי. לא הכל קורה.

הכל אפשרי.

זה לא אומר שהכל קורה.

בכל פעם שאני תופסת את עצמי אומרת שאין קסמים אני מיד חוזרת בי ואומרת שיש.

יש קסמים.

יש ניסים.

זכיתי לראות שינויים בחיים שלי ושל נשים אחרות שהם מרגשים ומרטיטים את הלב.

לאחרונה, עם החזרה שלי לעבודה אנרגטית מרחוק, אני זוכה לראות את זה גם שם וגם בקליניקה.

אני רואה דברים שאין לי באמת דרך להסביר.

אני לא תמיד מבינה איך הדברים עובדים. אבל כבר מזמן הפסקתי לחשוב שמה שאני לא רואה בעיניים הוא לא אמיתי.

רגע, אז אם הכל אפשרי, ויש קסמים ויש ניסים, למה אני עדיין סובלת?

למה אני פוגשת כאב? עצב? תסכול?

למה אני לא חיה את חיי הקסומים והנינוחים עם כוס קוקטייל ביד, שרועה על איזה כסא חוף נוח בחוף האקזוטי שעליו אני חולמת?

כי זה לא עובד ככה.

הכל אפשרי. לא הכל קורה.

למה הרצונות שלנו לא תמיד הופכים למציאות?

המעבר בין הרצונות שלנו והמציאות נעשה דרך מי שאנחנו על כל החלקים שלנו.

דרך הדפוסים שלנו.

דרך האמונות שלנו.

דרך המחשבות שלנו.

אם במציאות שלי כואבת לי עכשיו הברך, זה לא מספיק שאחליט שהיא לא כואבת. או שאגשים ריפוי.

לפעמים נצליח לחשוף את השורש הרגשי שגורם לכאב ואז יקרה הקסם – והכאב ישתחרר ויחלוף.

יחד עם זאת, אם מצאנו שורש, אבל יש עוד שורשים מתחתיו, שלא הצלחנו לפגוש, יכול להיות שהכאב ישתנה. לא יעלם.

ויכול להיות שלא נרגיש בשינוי עד שנרד עוד שכבה לעומק.

יכול להיות שמצאנו את השורש, אבל יש בנו ספק.

אנחנו לא מאמינות שהכאב יכול לחלוף. הוא לא יחלוף.

יכול להיות שעוד יש דרכים שבהן הכאב משרת אותנו ואנחנו עוד לא מזהות. הוא לא יחלוף.

יכול להיות שיש לו משהו לספר לנו.

שהוא מאיר בפנס (או זרקור, תלוי כמה הוא חזק) נושא או שאלה שעד שלא נעצור וניגש אליה, הוא לא יחלוף.

והכאב בברך הוא רק דוגמה.

את אותו הדבר נפגוש עם כאבים שונים, עם מחלות, עם קושי רגשי.

מטוטלת וכלי עבודה להתבוננות וטיפול מונחים על שולחן עץ, לצד חומרים ללמידה ולעבודה פנימית.

אנחנו יכולות לשנות את החיים שלנו.

אנחנו יכולות לעצב את המציאות שלנו באופן שונה וחדש.

על ידי כך שנעצב את עצמנו.

לפעמים דרך שיחה.

לפעמים דרך תנועה.

ולפעמים דרך עבודה אנרגטית.

לפעמים מקרוב.

ולפעמים מרחוק.

המציאות שלנו כפי שהיא מתגשמת מולנו כאן ועכשיו, היא תוצר של כל המחשבות, הבחירות והאמונות שלנו עד הרגע הזה.

אם לא נשנה אותן, המציאות שלנו לא תשתנה גם אם נעשה אלף הגשמות מציאות.

איך אפשר לשנות את המציאות שלנו?

המציאות שלנו תשתנה כשנצליח להיות אקטיביות ביחס שלנו אליה.

לא להגיב על אוטומט.

לעצור.

להתבונן.

לחקור.

להבין את האוטומט ולבחור באופן אקטיבי. פעיל.

המציאות שלנו תשתנה כשנצליח לשנות דפוסים והרגלים.

כשנצליח לשנות את הפרספקטיבה שלנו על החיים.

את נקודת המבט.

והשינויים האלה, הם החיים.

כי אם לא נשתנה כל הזמן, אלה לא באמת חיים.

ואולי זה זמן טוב לעצור ולשאול,

מה מבקש להשתנות בי פנימה?

פעם בשבועיים או חודש אני שולחת עדכונים במייל. אם את רוצה לקבל אותם ממני את מוזמנת ​
בנוסף אולי תאהבי את:

ברוכה הבאה 2025

בשנים האחרונות אני משחקת עם עצמי ב"קפסולת זמן". אני מוצאת שההתבוננות הזו על השנה שחלפה, והכוונות לזו שבפתח מאוד תומכות בי.
אני מזמינה אותך להציץ פנימה ולקחת חלק במשחק.

להמשך קריאה »