אתמול בלילה שאלתי את האיש שלי אם זהו, אם אנשים יפסיקו להתחבק עכשיו.
תהיתי מתי אוכל לחבק שוב את ההורים שלי.
מתי אוכל לחבק את החברות שלי.
ואיזה מזל שכמשפחה גרעינית אנחנו ממשיכים להתחבק כל הזמן.
המגע מרפא ומאזן מערכות רבות של הגוף שלנו,
במיוחד מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית נתרמות רבות ממגע.
המגע עוזר לנו להיות שמחות יותר.
הוא מקרקע אותנו.
הוא מהותי לחיים שלנו.
בתקופה הזו, בה יש פחות מגע עם אנשים אחרים, חשוב שנשמור על הגוף שלנו ונגע בו.
מי שהלכה לעיסוי או רפלקסולוגיה ולא הולכת עכשיו, יכולה לעסות את עצמה.
אפשר לעשות "מסיבות רפלקסולוגיה" או "מסיבות עיסוי" בקרב המשפחה.
לרתום את הילדים לעניין.
זה נחמד, מצחיק, כיף והכי חשוב – כולם מקבלים מנה גדושה של מגע מרפא.
חשוב מאוד גם לתת לעצמנו מגע שאומר לגוף "אני כאן, אני איתך".
במיוחד אם יש לגוף נטייה לכל מיני סימפטומים דרכם הוא מדבר אלינו ואומר לנו שהוא זקוק לנו.
תרגול אחד פשוט מאוד וקצר מאוד שקל לעשות וקל לזכור הוא תרגול לחיזוק מערכת החיסון.
זהו תרגול שאני פגשתי דרך קפסיטאר, לצד עולם שלם של טיפול וריפוי עצמי שכל אחת יכולה לעשות לעצמה ולבני משפחתה.
עולם שחשוב במיוחד עכשיו, כשאנחנו נדרשות לספק את הצורך הזה בעצמנו.
מהעולם הזה מגיע גם התרגול של אחיזת האצבעות עליו כתבתי לפני כמה שנים והקלטתי אותו לפני כשלושה שבועות, כמענה לחרדה שהתעוררה בעקבות התפרצות הקורונה.
אז מה עושים בעצם?
מדובר בארבע תנוחות שבהן הידיים מונחות על הגוף בצורה קלה ונוחה למשך מספר נשימות.
הקלטתי אותו עבורך כדי שיהיה לך ממש קל לעשות אותו.
את מוזמנת ללחוץ כאן והקובץ יפתח להאזנה והורדה.
אני מצרפת גם את המהלך כתוב – את יכולה לקרוא פעם אחת ואז לעצום עיניים ולתת לידיים שלך לנוח על הנקודות השונות.
- יד שמאל נחה על הבטן התחתונה (ממש מתחת לטבור) ויד ימין נחה על הבטן העליונה (ממש מעל הטבור).
- יד ימין נשארת במקומה ויד שמאל עוברת לנוח על הטחול – גולשת שמאלה על הגוף אל מתחת לכלוב הצלעות.
- יד ימין נשארת באותו מקום ויד שמאל עוברת לנוח על עצם בית החזה. אזור התימוס.
- יד שמאל נשארת על עצם החזה ויד ימין גולשת אל הטחול, מתחת לכלוב הצלעות בצד שמאל של הגוף.
זהו, כל כך פשוט וקל וכל כך מרגיע, מחזק, מרפא.
אשמח לשמוע איך היה לך, למה התחברת ומה תמך בך.
וכמובן גם מה חסר או יעזור לך.
המשובים שאני מקבלת לתרגולים השונים מאוד עוזרים לי לדייק את מה שאני מביאה אליך.
חג שמח ורגוע, נעם
